רש"י על נדרים כ״א א:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדרים כ״א א:ה׳
5 אֲמַר לֵיהּ, תְּנֵינָא: הָיָה מְסָרֵב בַּחֲבֵירוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ, וְאָמַר לוֹ ״קֻוֽנָּם בֵּיתְךָ שֶׁאֲנִי נִכְנָס״, ״טִיפַּת צוֹנֵן שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — מוּתָּר לִיכָּנֵס לְבֵיתוֹ וְלִשְׁתּוֹת הֵימֶנּוּ צוֹנֵן, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּון זֶה אֶלָּא לְשׁוּם אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה.
פירוש רש"י על נדרים כ״א א:ה׳
5 היה מסרב - שהיה מפצירו לאכול אצלו מעט:
6 קונם ביתך שאני נכנס - שנדר שלא יכנס לביתו:
7 וטיפת צונן שאני טועם - שלא לאכול אצלו כלום:
8 מותר ליכנס לביתו ולאכול קימעא ולשתות הימנו טיפת צונן - אבל לא אכילה מרובה:
9 שלא נתכוון זה - המסרב אלא לשום אכילה מרובה שיסעוד אצלו הרבה ולשון טיפת צונן לא נתכוון זה שהיא שתיה מועטת: